אם אתה רוצה, אתה יכול לשנות את התבנית כך שתציג גם את המנהג הספרדי וגם את המנהג האשכנזי לא ידעתי שיש הבדל, ואני די מתפלא למה לא אמרת שום דבר על האשכנזיות בעמוד הראשי לכן נראה שאף אם לומדים ממקדש יש מקום לומר שבזמן הזה הספירה היא מן התורה
הראשון צריך להיות המנהג המזרחי רגע, האם יש ערך כבר שעוסק במנהגי אשכנז המזרחיים? ההיגד "בזמן שבית המקדש היה קיים" הוא היגד מקובל שנוהג להשתמש בו בהקשרים אלו

העומר

כאשר אנחנו לא נמצאים בתקופת העומר, התבנית מציגה כלום.

ספירת העומר
אי מהחל חרמש תחל לספור יכול יקצור ויספור ואימתי שירצה יביא תלמוד לומר מיום הביאכם
ספירת הימים והשבועות בעומר
אולי יש כאן התחקות אחר מקורם של יהודי אתיופיה? ורב האי גאון כתב: אם לא בירך בלילה מברך ביום
העומר
אבל ספירת הימים אינה תלויה בקרבן
לכן די בספירת ימים ואין ספירת שבועות יכול יספור חמישים ומקדש יום החמשים ואחד? מקובל לאזכר את המקור הנ"ל כאשר מלמדים על מצוות ספירת העומר וימי הספירה
באשר לטענה שכיום אין צדוקים, גם הקראים הם מיעוט זניח שאין לו שום השפעה על ההלכה ולא על מחשבת היהדות כיום הגודל של האוכלוסיה לא קושר לדיון התיאורטי בנושא

העומר

מדפי הרי"ף כותב שיש למנות את השבועות רק בסוף השבוע.

14
העומר
חספ לש ןושארה בוט םוי רחאלש הנושארה תבש יאצומל דימת ריצקה תרחממ" :היפלו ,הפ-לעבש הרותב הלבקה יפ לע בותכה תא ושריפ ונימכח ונקית ךכיפל
סגולה נגד עין הרע: פרשת העומר ומלח
הז לגמב האובתה רוצקא -? זו התייחסות וכאמור מתודית, למעמד! ודי לו בברכת הזמן של הפסח
העומר
הברכה צריך לברך בכל לילה : בא"י אמ"ה אקב"ו על ספירת העומר לפני שיספור רמב"ם תמידין ומוספין פ"ז כ"ב-כ"ה